צאו למסע בזמן עם שני טקסטים היסטוריים מכוננים, המציעים תובנות מרתקות על התפתחויות גיאופוליטיות עכשוויות. "נייר העמדה הסובייטי על הקמת נאט"ו" חושף את תגובת ברית המועצות להקמת הברית הצפון אטלנטית בשנת 1949, ומעורר שאלות על הרלוונטיות של חששות אלה בעידן הפוסט-סובייטי של רוסיה. לצידו, "נאום הפרידה של אייזנהאואר" משנת 1961 מביא אזהרה נוקבת מפני השפעת הקומפלקס הצבאי-תעשייתי על מדיניות הממשל. הנשיא האמריקני לשעבר, דמות מרכזית בממסד הבטחוני, מספק תובנות שממשיכות להדהד גם כיום. הספר מתאים לכל מי שמתעניין בניתוחים היסטוריים מעמיקים ובקשרים המורכבים בין עבר, הווה ועתיד. גלו כיצד האירועים והתחזיות של אז משקפים ומתווים את המציאות בה אנו חיים היום.

האם טקסטים שחוברו לפני למעלה משישים ואף שבעים שנים יכולים לשפוך אור על אירועים הרי‏־גורל המתרחשים בימינו? אחד המבחנים לאיכותו של טקסט הוא עמידוּתו, ואף השתבחותו, במבחן הזמן.כדי להבין התרחשויות גֵאו־פוליטיות יש טעם לבחון את ההקשר ההיסטורי – זאת כדי לקבל תמונה רחבה, מורכבת ושלמה יותר. אירועים המתרחשים בימינו מוצגים בתקשורת, מעצם טיבה, כאפיזודות קצרות ומקוטעות. כך נדמה לעיתים כי הם שרירותיים וגחמתיים, נטולי רצף הגיוני, תלושי הֶקשר של זמן ומקום, וחסרים את שרשרת התולָדות שקדמה להם. הקורא המעוניין להשכיל, לעמוד על היבטים נוספים, ולקבל תמונה רחבה יותר של הדברים, מתקשה לעיתים למצוא מענה מרחיב דעת. לשם כך אנו מביאים שני חיבורים פוליטיים־היסטוריים העשויים לשפוך אור על התרחשויות מרכזיות המתחוללות בימינו אנו.שני החיבורים מכילים ניתוחים גאו־פוליטיים, כלכליים או חברתיים, ותחזיות לעתיד, שהן בבחינת אזהרות.לשם הערכת הניתוחים והתחזיות, וכדי לא להירתע מהתוכן האידיאולוגי שעלול לערפל את איכות הניתוח בעיני הקורא – כדאי להפריד במהלך הקריאה בין התוכן המבטא תפיסת עולם או אמונה, לבין הניתוח האסטרטגי, הפוליטי, הכלכלי או החברתי. נייר העמדה הסובייטי על נאט"ו הצהרה זו פורסמה על ידי משרד החוץ הסובייטי בינואר 1949 בתגובה לתוכניות להקמת נאט"ו – הברית הצפון אטלנטית. מה חשבה ברית המועצות על תוכנית זו, ומדוע? מה היו חששותיה, האם התבדו מאז או התממשו?האם חששותיה בשנת 1949 – לפני שבעים ושלוש שנים – נוגעים לעמדתה הנוכחית של רוסיה הלא־סובייטית (זה שלושים שנה), הרואה אִיום באפשרות הצטרפותה של אוקראינה לנאט"ו? נאום אייזנהאואר נאום הפרידה של הנשיא אייזנהאואר נישא בינואר 1961 בתום שְמונֶה שנות כהונה שהיו שיאה של קריירה ציבורית וצבאית ארוכה ומפוארת. הנאום נחקק בתודעה האמריקנית והעולמית יותר מכל נאום פרידה אחר של נשיא אמריקני הודות לאזהרתו מפני הקומפלקס הצבאי־תעשייתי והשפעתו הבלתי רצויה, שלא לומר מסוכנת, על המדיניות שנוקטים גורמי השלטון. הקומפלקס הצבאי־תעשייתי הוא סבך הקשרים בין אנשי צבא, תעשיות ביטחוניות, גופי שלטון, שהאינטרסים שלהם אינם נמצאים בהכרח בהלימה עם טובת אזרחי המדינה. זוהי אזהרה גלוית לב ומפתיעה מצדו של נשיא ואיש צבא כה בכיר. אייזנהאואר היה המפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה במלחמת העולם השנייה, ואחריה מונה לתפקיד המפקד העליון הראשון של נאט"ו – היינו, אדם שהיה עצם מעצמותיו של הממסד הבטחוני, דבר המעניק לדבריו משנה תוקף.יתרה מזו, הנאום אף מכיל מספר אזהרות מרחיקות־ראוּת נוספות שחמקו מתשומת הלב בזמנו, אך הן רלוונטיות במובהק למתרחש כיום בתחומים שונים.